ויטמין D 

 14 סיבות ליטול תוסף ויטמין D.

1. עצמות
ויטמין D חיוני לעצמות ומפחית שברים. הוויטמין התגלה ב־1922, כאשר חוקרים שמו לב שמחלת הרככת נגרמת ממחסור בוויטמין הזה שחיוני לעצמות. במשרד הבריאות מדגישים כיום כי חוסר בוויטמין גורם לפגיעה באיכות העצם ולסיכון מוגבר לשברים ועלול לגרום לרככת בילדים. לכן ההמלצה היא לתת לתינוק ויטמין D מלידה ועד גיל שנה.

2. מערכת הנשימה
כמה מחקרים מצומצמים הראו שוויטמין D יכול להגן על מערכת הנשימה, ושנטילת הוויטמין עשויה להפחית זיהומים במערכת הנשימה (הצטננויות) ולהפחית שימוש באנטיביוטיקה. יש לציין שהיה גם מחקר אחד שלא הצליח להוכיח שהוויטמין מגן על מערכת הנשימה.

3. סוכרת
כמה מחקרים הראו קשר בין סוכרת לבין רמה נמוכה של ויטמין D, אולם עדיין לא ברור בוודאות האם יש קשר סיבתי בין השניים.

4. מחלת לב
כמה מחקרים מצאו קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין מחלות לב. עם זאת התברר שרמות גבוהות במיוחד של ויטמין D - מעל 60 ננומול/ליטר - לא מגינות על הלב ואפילו התברר שהן מגבירות את הסיכון למחלות לב. מחקר אחר שעקב אחרי נשים מבוגרות שנטלו ויטמין D לא מצא שלנטילת ויטמין D יש אפקט מגן מפני מחלות לב.

5. השמנה
נראה שלוויטמין D יש קשר כלשהו להשמנה. נמצא שנשים שמנות סובלות מחוסר בוויטמין D, וגם תינוקות של נשים שבעת ההריון סבלו ממחסור בוויטמין D היו מועדים לסבול מהשמנת יתר בילדותם. אצל נשים מעל גיל 65 נמצא קשר בין רמה תקינה של ויטמין D לבין משקל תקין.

6. סרטן
נשים שחלו בסרטן שד ונטלו ויטמין D, או שלא היה להן חוסר בוויטמין D, סבלו פחות מהישנות של סרטן שד.

7. תפקוד נוירולוגי
נמצא שאימהות שסבלו ממחסור בוויטמין D בעת ההריון היו בסיכון יתר ללדת תינוק שיסבול מאוטיזם. גם כשממפים את שיעורי הילדים שלוקים באוטיזם רואים שהשכיחות עולה באזורים שבהם קרינת השמש מועטה יותר.

גם לאנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר יש רמת ויטמין D נמוכה, והוכח שמתן ויטמין D3 עוזר לשפר ביצועים קוגניטיביים. מתברר שוויטמין D3 עוזר לנקות את העמילואיד במוח - אותו חומר שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר.

נוסף על כך התברר כי ילדים שנולדו לאימהות שסבלו בעת ההריון ממחסור בוויטמין D התפתחו פחות טוב בתחום המילולי מאשר ילדים לאימהות שרמות הוויטמין D אצלן היו תקינות.

8. שבץ
מחקרים העלו כי מי שסובל מרמה נמוכה של ויטמין D מצוי בסיכון גבוה יותר ללקות באירוע מוחי (עלייה של 25% בסיכון).

9. טרשת נפוצה
גם רמה נמוכה של ויטמין D וגם חשיפה נמוכה לשמש בילדות קשורים לעלייה בסיכון ללקות בטרשת נפוצה.

10. כאבים
רמה נמוכה של ויטמין D כנראה מגבירה את הרגישות לכאבים במצבים שונים. כמו כן נמצא קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין כאבי מחזור, כאבי שרירים בטיפולים נגד סרטן שד וכאבי ברכיים במחלות של שחיקת הסחוסים בברכיים.

11. מחלת ריאות
מתברר שחוסר בוויטמין D פוגע ביעילות של הטיפול בחולי אסתמה. לעומת זאת, מתן ויטמין D מסייע להבראה ממחלת השחפת.

12. מחלות מעי דלקתיות
נשים שסובלות מחוסר בוויטמין D או גרות באזורים שבהם יש רק מעט קרינת שמש נמצאות בסיכון מוגבר לחלות במחלת מעי דלקתית.

• היומיום של מחלת מעי: החיים על פי קרוהן

13. דיכאון
מחקרים הצביעו על קיומו של קשר בין דיכאון לבין חוסר בוויטמין D.

14. עששת
מחקרים מסוימים הראו שמתן ויטמין D יכול לסייע במניעת עששת בשיניים.

 כמות יומית מומלצת ביום   1000  יחידות בינלאומיות

במחקר הסקירה שכותרתו The Big Vitamin D Mistake, החוקר שמסכם את כל פרשת הטעות של מינוני ויטמין D, ממליץ לאור כל המחקרים מהשנים האחרונות והנתונים שהגיעו מה- institute of medicine על המינונים הבאים:

• 1000 יחב"ל ליום לתינוקות מתחת לגיל שנה.
• 1500 יחב"ל ליום לתינוקות יונקים מגיל חצי שנה ועד שנה.
• 3000 יחב"ל ליום לילדים מעל גיל שנה.
• 8000 יחב"ל לבני נוער ומבוגרים.

ראוי לציין שאלו עדיין לא ההמלצות הרשמיות של רשויות הבריאות בעולם.
רשויות הבריאות עובדות מאוד לאט. שינויים דרסטיים לא נעשים בקלות ובמהירות במערכות אלו.
בטח שלא הודאה בטעות של עשרות שנים...  לטעות הזו היה (ועדיין יש) מחיר כבד מאוד מבחינה בריאותית.
ממה שאנחנו יודעים היום, כנראה שניתן היה למנוע תחלואה ממאות אלפי אנשים בעולם המערבי ואולי מיליוני אנשים ואף להאריך חיים.
לכן לאצפוי שרשויות הבריאות ימהרו להודות בטעות. ככל שמחיר הטעות גבוה יותר, כך קשה יותר להודות בטעות.
סביר להניח שהן יטילו ספק בממצאים הללו ויקח עוד שנים רבות, עד שההמלצות הרשמיות תחזורנה להיות בסביבות 5000-8000 יחב"ל ליום לאדם מבוגר.