תפקידה העיקרי קשור ביצירת החומר התורשתי (DNA) ולכן היא מהווה מרכיב עיקרי וחיוני בהתפתחות העובר ובחלוקת התאים בגוף.
תפקידים נוספים:
מסייעת בהמרת חומצת האמינו הומוציסטאין (המהווה גורם סיכון למחלות שונות ביניהן מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העצבים, סוכרת ועוד) למתיונין.
חיונית לייצור אנזימים המתקנים נזקים חמצוניים ב-DNA כתוצאה מרדיקלים חופשיים ולכן נחוצה למניעת סוגים שונים של סרטן
משתתפת בתהליכי ייצור חלבונים ולכן חשובה לשמירה על בריאות העור, השיער והציפורניים.
משתתפת בתהליכי הייצור וההבשלה של תאי דם אדומים ולכן רמה נאותה שלה מונעת אנמיה.
משתתפת בתהליכי הייצור והבניה של תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון).
שותפה לתהליכי הייצור של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים ) במוח אשר אחראים על האיזון הנפשי והרגשי, וויסות כמות ואיכות השינה ותפקודים קוגנטיביים של המוח.
שותפה מרכזית לייצור ובניית חומצות אמיניות שונות כגון חומצה גלוטמית, מתיונין,
מסייעת בתהליכי ניקוי הגוף מרעלים כגון אלכוהול וסמים מסוגים שונים.
מסייעת להחלמה ממחלות כבד ומעיים.
חיונית לפעילות תקינה של מערכת העיכול וחילוף החומרים של חלבונים, שומנים ופחמימות.
מסייעת להאטת סימני הזדקנות.
מסייעת לפעילות תקינה של תאי האנדותל (שכבה של תאים שטוחים הנמצאים בדפנות כלי הדם, הלב והלימפה) ולפיכך שוֹמרת על גמישות כלי הדם.
מקורות תזונתיים לחומצה פולית:
מקורות מן הצומח: ירקות עלים ירוקים, (בעיקר כהים כגון תרד, חסה, מנגולד ואורוגולה), ירקות ממשפחת המצליבים (כגון כרוב, ברוקולי וכרובית), שעועית מסוגים שונים, פירות הדר, תפוחי אדמה, אספרגוס, דגנים מלאים, אגוזים ,אפונה, בטטה וסלק.
מקורות מן החי: בשר,איברים פנימיים, חלמון ביצה ודגים.
תכונות נוספות של חומצה פולית:
מסיסה במים ולכן מופרשת מן הגוף דרך הכליות ובשתן.
קיימת בכמה צורות אשר חלקן עמידות לחום וחלקן רגישות לחום. לרוב היא נהרסת בבישול ולכן מומלץ לצרוך אותה במזון טרי ולא מבושל.
קיימת בכמה צורות אשר רובן עמידות לחומצה אך חלקן נהרסות בחומצה.
רגישה לאור.
חלק ניכר מחומצה פולית נהרס כאשר היא מצויה בטמפרטורת החדר ובתנאי יובש (למשל בירקות הנמצאים מחוץ למקרר).
גורמים לחוסר בחומצה פולית:
תזונה דלה בחומצה פולית – תזונה דלה בחומצה פולית אשר שכיחה באוכלוסיות העולם המערבי אשר תזונתן מורכבת מצריכה מרובה של ממזונות תעשייתיים ומעובדים ומצריכה מועטה של ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור עשיר לויטמין.
חוסר תזונתי – חוסר תזונתי כמו במצבי רעב ממושכים או אנורקסיה עלול ליצור חוסר בחומצה פולית.
פגם תורשתי – פגם תורשתי באנזים מסוג MTHFR אשר אחראי לפירוק וחילוף חומרים של חומצה פולית. פגם זה מהווה מוטציה גנטית שכיחה וכאחד מכל שישה אנשים עלולים ללקות בו.
ספיגה לקויה – ספיגה לקויה הנגרמת עקב הפרעות שונות במערכת העיכול אשר פוגעות בתפקוד התקין של דפנות המעיים ומפחיתות את יעילות הספיגה של ויטמינים רבים וביניהם החומצה הפולית.
תרופות – שימוש ממושך בתרופות כגון אספירין, גלולות למניעת הריון, נוגדות פרכוסים, תרופות המכילות גופרית ועוד עלול לפגוע בספיגה של חומצה פולית.
כריתת מעיים – במצבי בריאות שונים יש צורך בכריתת חלקים מסוימים במעיים. משום שחלק עיקרי מספיגת חומצה פולית מתבצע במעיים ניתוח שכזה עלול לפגום בספיגה שלה.
גדילה מהירה של תאים – חוסר בחומצה פולית עלול להיווצר במצבים בהם קיימת גדילה מהירה של תאים כמו בהריון או בגידולים סרטניים היות והיא מהווה רכיב חיוני בייצור חומצות גרעין בתא.
מתח נפשׁי – מתח ולחץ גורמים לחוסר בויטמין B וביניהם ויטמין B12
הריוֹן והנקַה – בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים ובעיקר לחומצה פולית מוגברת ולכן, חשוב לספק אותה בכמויות גבוהות דרך מזון ובנטילת תוספי תזונה. אספקה לקויה של חומצה פולית בהריון ובהנקה עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.
צריכת אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת גורמת לספיגה לקויה של חומצה פולית.