אבנים בכיס המרה
כיס המרה הוא איבר קטן בצורת אגס, הנמצא בחלקו הימני העליון של חלל הבטן, מתחת לכבד, בו נאגרים מיצי המרה אשר מופרשים אל התריסריון על מנת לסייע בעיכול.
מיץ המרה הינו נוזל המכיל מים, כולסטרול, פוספוליפידים (שומנים), מלחי מרה (דטרגנטים טבעיים המפרקים שומן) ובילירובין (פיגמנט הנותן למיצים את צבעם הצהבהב).
מיצי המרה עוברים אל הכבד באמצעות דרכי המרה (מבנים דמויי צינורות). שינוי ביחס בין מלחי המרה, הלציטין והכולסטרול גורם לאי מסיסות של הכולסטרול במיץ המרה אשר מובילה להתגרענות והתגבשות.
ישנם 3 סוגים של אבני מרה:
אבני כולסטרול טהורות.
אבני כולסטרול מעורבות - אבנים המורכבות מכולסטרול, סידן, בילירובין, חלבון וחומצות מרה.
אבני בילירובין - אבנים קטנות, מרובות, בעלות צבע ירוק המורכבות מבילירובין וסידן
מספר הגבישים יכול לנוע בין אבן אחת גדולה לבין אלפי אבנים קטנות ומרובות.
בדרך כלל נוכחות האבנים אינה גורמת לסבל או לבעיה רפואית כלשהי ואינה דורשת טיפול.
תסמינים:
במרבית המקרים אבני המרה אינן גורמות לתסמינים מיוחדים ולכן נקראות 'אבנים שקטות'. במידה והאבנים גורמות להפרעה או לחסימת זרימת נוזל המרה, יופיעו כאבים בצד הימני העליון של הבטן, לעיתים עם הקרנה לגב ולכתף, הכאבים יכולים להיות חדים ולהופיע לסירוגין.
לרוב מצטרפות תחושות של בחילה ואף הקאה, ובזיהומים מתלווים חום גבוה וצמרמורות
שינויים בהרכב המרה, תקיעות של מרה וזיהומים בדרכי מרה.
גורמי הסיכון להיווצרות אבני מרה כוללים: נטייה תורשתית, תזונה לקויה עתירת שומנים וסוכרים מעובדים, עודף משקל, סינדרום X, גיל הפריון ושימוש נרחב בתרופות ותחליפים הורמונליים (כגון גלולות למניעת הריון), מחלות מעי דלקתיות, מחלות כבד שונות והתרוקנות לא מלאה של כיס המרה.
טיפול טבעי
ראשית, קל יותר למנוע אבני מרה מאשר לסלק אותן.
תזונה:
מטרתו של הטיפול התזונתי באבנים בכיס המרה הינה פירוק אבנים קיימות ומניעת
הגברת צריכה של:
סיבים תזונתיים (בעיקר מסיסים) כגון מיצי ירקות ופירות (בעיקר תפוח עץ ירוק ואגס), זרעי פשתן וסובין שיבולת שועל אשר מסייעים בפינוי רעלים ושומנים, מגבירים את ייצור מיצי המרה ומעלים את מסיסות הכולסטרול במיצי המרה.
מזונות טבעיים טריים כגון ירקות, פירות, קטניות זרעים ואגוזים המכילים כמות גבוהה של אנזימי עיכול. נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העיכול.
חומצות שומן חיוניות - דגי ים צפוני (סלמון, מקרל, הליבוט), זרעי פשתן, שמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעים, שומשום וכד'. (אגוזים, זרעים ושקדים יש לצרוך בצורתם הטבעית, ללא קלייה, משום שעלולים להתחמצן בחימום).
אומגה 3 - מסייעות ביצירת הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת ומאזנות את הרכב מיצי המרה.
נוזלים- שתייה של חליטות צמחי מרפא ומים (8-10 כוסות מים ביום) מסייעת לעיכול תקין ומשפרת את תהליך פינוי הרעלים מן הגוף.
לשים לב ולהימנע ממזונות שידועה להם אלרגיה או רגישות, גם אם נכללים ברשימת המזונות המומלצים.
הימנעות או הפחתת צריכה של:
מזון עתיר שומן רווי וכולסטרול.
פחמימות פשוטות (קמח לבן, סוכר) המחלישות את מערכת העיכול והופכות ונאגרות בגוף כשומן.
מזונות אלרגניים - ביצים, בצל, עוף, חלב, קפה, פירות הדר, תירס, אשר גורמים לעלייה בשכיחות התקפים. המנגנון המשוער הוא שחומרים מעוררים אלרגיה גורמים לנפיחות של צינורות המרה ולכן מקשים על זרימת המרה.
מזונות קשים לעיכול כגון: שומנים רווים, חלבון מן החי (בשר אדום), חלב פרה, מוצרי חלב, מזונות חריפים ועוד.
מזונות תעשייתיים, מעובדים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר עשירים בסוכרים, שומני טראנס ושומנים רווים ומחלישים את מערכת העיכול.
הטיפול מתחלק לשניים:
טיפול מניעתי / תחזוקתי – טיפול זה יסייע למניעת הישנות אבנים במרה ולתחזוקה של דרכי המרה.
הטיפול יעשה באמצעות צמחי מרפא ממריצי מרה עדינים אשר יבטיחו זרימה שוטפת ותקינה של מיצי מרה מהכבד אל כיס המרה ואל מערכת העיכול.
קיים מגוון רחב של צמחי מרפא ממריצי מרה (כולרטים וכולגוגים) הכוללים בין השאר את שורש שן ארי, ארטישוק, ורבנה, בטטת בר, אכילאה וקלנדולה
(ניתן להשתמש בצמחי מרפא אלו גם בקרב אנשים אשר עברו ניתוח להסרת כיס המרה באופן יומיומי על מנת לשפר משמעותית את איכות החיים ולמנוע תסמינים שונים (למשל קשיי עיכול, בחילות וכד') אשר עלולים להיגרם כתוצאה מהיעדר כיס המרה)
טיפול לסילוק אבנים - טיפול לסילוק האבנים נעשה באמצעות צמחי מרפא אשר מגבירים את זרימת המרה ומרחיבים את דרכי המרה על מנת לאפשר יציאה של האבנים אל צינור העיכול.
נענע חריפה, בולדו וכלידוניום
תוספי סיבים – תוספים המכילים סיבים תזונתיים כגון פסיליום, סובין שבולת שועל, פקטין, גואר גאם וכד' גורמים להגברת ייצור חומצות מרה בכבד ולהעלאת מסיסות הכולסטרול במיצי המרה. חשוב לציין כי נטילת תוספי תזונה המכילים סיבים תזונתיים מצריכה שתייה מוגברת של נוזלים (כוס מים לכל 5-10 גרם סיבים).
מינון יומי מומלץ: כ- 5-15 גרם.
לציטין - חומר שומני אשר מסייע להפיכת הכולסטרול למסיס.
מינון יומי מומלץ: המינון המיטבי אינו ידוע. ע"פ מקורות מסוימים המינון המקובל כ- 300-2500 מ"ג.
אנזימי עיכול - מסייעים בפירוק ועיבוד של אבות המזון (ביניהם השומנים) ומשפרים את הספיגה ואת פעילות מערכת העיכול. נחוצים בעיקר במצבים בהם מופיעים תסמינים על רקע הימצאות אבנים בכיס המרה.
מינון יומי מומלץ: לא נקבע יומי מומלץ והוא משתנה בין סוגי האנזימים.
וִיטמין C ווִיטמין E - נוגדי חמצון אשר חסר בהם מעלה סיכון למחלות כיס מרה ולהיווצרות אבנים בדרכי מרה.
מינון יומי מומלץ: - C כ- 500-2000 מ"ג,
E - כ- 400 יחב"ל.
כוֹלין ואינוזיטול - חומרים טבעיים הגורמים להמסה והפחתה של משקעי שומנים וכולסטרול.
מינון יומי מומלץ: כ- 400 מ"ג.
מתיונין - חומצת אמינו המגבירה ייצור לציטין בכבד.
מינון יומי מומלץ: כ- 1 גרם.
מגנזְיום - מינרל אשר חסר בו עלול להגביר את היווצרות האבנים בכיס המרה.
מינון יומי מומלץ: כ- 250-800 מ"ג. עדיפות למגנזיום ציטראט או אספרטאט.
בריאות ובשורות טובות,
נטורופת והרבליט קליני ND MA CIH
