תפקודי כליה
הכליות אחראיות על סינון הדם בכל שעה מסתנן דרכן כל הדם בגוף.
בכל כליה שגודלה כאגרוף יש כמיליון "מסננים" הנקראים נפרונים והם מבצעי העבודה. כ 150 ליטר דם ביום עוברים סינון (החומרים הטובים בדם חוזרים אליו והרעלים מופרשים החוצה דרך השתן), בעת שתפקודי הכליות נפגעים ואין יכולת סינון טובה, מאבדים הרבה רכיבים תזונתיים חשובים שיוצאים מהגוף החוצה וגם רעלים שנכנסים חזרה לגוף במקום שייצאו החוצה.
לפיכך חשוב להבין, לטפח ולדאוג לתפקוד המסננים ויפה שעה אחת קודם
איך בודקים את תפקודי הכליה ?
בבדיקות דם במעבדה ישנם 3 בדיקות שיכולות לתת תמונת מצב של הכליות
1. קראטינין (Creatinine) – תוצר של פירוק תא השריר המדד המרכזי לתפקוד הכליות. הוא מיוצר מפירוק של רקמת שריר (גם היא עוברת תחלופה תמידית). לאחר אימון מסיבי בחדר כושר ניתן לראות לא פעם עליה זמנית ברמת הקראטינין. ככל שמסת השריר של האדם גדולה יותר, הקראטינין שלו יהיה גבוה יותר
ערכים תקינים 0.8-1.2 ml/dli
2. אוריאה (Urea) - חומר שמיוצר בכבד, כדי להיפטר מעודפי חנקן שנוצרו בחילוף חומרים (לרוב אכילת חלבונים בכמות רבה). עולה בעיקר כשיש בעיות בכליות. עולה בהתקפי גאוט (שיגדון). לרוב יש מתאם בין רמת האוריאה וכמות החלבון שהאדם צורך ותוצרי חילוף החומרים שלהם המופרשים בשתן. כך שזהו מדד משולב לכמות החלבון ותפקוד הכליות
ערכים תקינים 7-20 ml/dli
3. Estimated glomerular filtration rate) Egfr) – קצב סינון הדם בכליות - כמות הדם שמסננות הכליות בדקה
ערכים תקינים מעל 60 מיליליטר\דקה
כליות נפגעות בעיקר מפעילות יתר ומהתשה. תקופות ארוכות של מתח ופעילות יתר, חוסר שינה וחוסר הזנה, פעילות מינית מוגזמת ומחלה מתמשכת
הדברים שמשפיעים לרעה על פעילות הכליות
בשר אדום - דיאטות גבוהות בחלבון ממקור חי כמו בשר אדום, יכולות לגרום לנזק בכליות. למעשה, דיאטה הגבוהה בפרוטאין יכולה ליצור או להרע מצב של בעיות כליות. עיבוד חלבון יוצר עומס על הכליות ולא מאפשר לכליות לסנן רעלנים כראוי. חלבונים מן החי לעיתים משאירים שאריות חומצה בגופנו שלא עוזרות למצב.
אלכוהול - שתיית כמויות גדולות של אלכוהול גורמת לשינוי בתפקוד הכליות וחוסמות את הכליות מסינון רעלים בדם. בנוסף, אלכוהול מייבש את הגוף, עוד פקטור שמשפיע על התפקוד הנורמלי של תאים ואיברים.
מלח שולחן - הגוף צריך מלח כדי לשמור על כמות נוזלים נכונה ומאוזנת בגוף אבל עודף מלחים יכול להיות בעייתי לכליות. כשאוכלים יותר מלח, הכליות מגיבות בשמירת נוזלים ומים בגוף כדי לדלל את כמות האלקטרוליטים בגוף ובדם על מנת לשמור את פעילות הלב שלנו. הלחץ על הכליות במקרה כזה הוא אדיר צריכת מלח שולחן בכמות גבוהה גם מעלה את כמות החלבון שיוצא מהגוף בשתן. יחד עם הכליות, כמות גבוהה של מלח יכולה לפגוע בלב ובמערכת העורקים. הכמות המומלצת של מלח היא לא יותר מחמישה גרם ביום (כפית של מלח היא בערך 6 גרם) השתמשו במלח איכותי יותר כמו מלח הימלאיה או מלח אטלנטי.
קפאין - נמצא בקפה, בתה, שוקולד ומאכלים אחרים מפריעים ומכבידים על הכליות. קפה הוא חומר מעורר שמגביר את זרימת הדם, מעלה את לחץ הדם ומגביר את הלחץ על הכליות. צריכת קפאין לאורך זמן מגבירה את הסיכוי לאי-ספיקת כליות וכשל בכליות במחקר בו נבדקו עכברים עם עודף משקל ועכברים עם סוכרת. צריכת קפאין, במיוחד על בטן ריקה, גם קשורה להיווצרות אבני כליות. קפאין יכול גם לסייע ליצירת אבני כליות הנוצרות מסידן הנקשר יחד. מעבר לכך, קפאין הוא חומר מייבש ומשתן, עוד דרך להגיע להתייבשות ופגיעה בכליות בקלות.
ממתיקים מלאכותיים - השפעה שלילית ישירה על הכליות. אנשים שצורכים ממתיקים ברמה גבוהה יותר ותדירות גבוהה יותר הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות במחלות כליות והידרדרות בתפקוד הכליות
מוצרי חלב - בדומה לחלבונים אחרים מן החי, מגדילה את ההפרשה של סידן בשתן, תופעה שקשורה לסיכון גבוה יותר להתפתחות אבנים בכליות.עדיף להגביל את הכמות של מוצרי חלב בתזונה ככל שניתן
איזון הנוזלים בגוף. עם מחלת כליות, הגוף לא יכול להיפטר מנוזלים עודפים שהוא צובר. למרות שזה נשמע לא מזיק, עודף מים בגוף יכול לגרום ללחץ דם גבוה ולגרום למחלת לב. הכמות המומלצת של מים משתנה, הכל תלוי בנזק של הכליות שלך ובמצבם. יש לקבל ייעוץ רפואי לגבי כמות המים המומלצת ולדבוק במשטר יציב כדי לגרום לשיפור המצב.
אשלגן - הוא מינרל חיוני לגוף האדם, והקפדה על רמות תקינות של אשלגן בדם משמעותית לתפקודי גוף מגוונים, לרבות שמירה על דופק לב תקין ועל פעילות תקינה של השרירים.
במצב של אי ספיקת כליות, הכליות אינן מסננות החוצה מהדם אשלגן באופן יעיל, והאשלגן עשוי להצטבר בדם לרמה מסוכנת – מה שעלול להוביל לסיבוכים לבביים. גם תרופות שונות המותאמות לאנשים עם אי ספיקת כליות עשויות להשפיע על עלייה ברמות האשלגן בדם. (רואים בבדיקות דם)
ככלל, בשל תכולת האשלגן הגבוהה יחסית בירקות ופירות, מומלץ למטופלים עם אי ספיקת כליות לאכול אותם לאורך היום ולא בארוחה אחת.
כמות גבוהה של אשלגן, לרבות בננות, עגבנייה, תפוחי אדמה ובטטות, אבוקדו, מלון, תפוזים ומיץ תפוזים, אפרסק, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר, ברוקולי מבושל ותרד מבושל. כמו כן מומלץ להגביל בתיאום עם הדיאטנים צריכת מזונות עתירי אשלגן ובהם קטניות יבשות, אגוזים וגרעינים, פירות יבשים, חלב ומוצרי חלב – לרבות מעדני חלב, יוגורט ולבן. כמו כן, באכילת פירות משימורים ובשר משומר – מומלץ להימנע מצריכת הנוזל שמכיל כמויות גבוהות של אשלגן.
לרוב דגנים שאינם מעובדים מכילים אשלגן בכמות גבוהה יותר – מאחר ורוב האשלגן מצוי בנבט ובקליפה של הדגן – ולכן למטופלים עם אי ספיקת כליות מומלץ להעדיף לחם לבן על פני לחם מלא.
קיימות גם שיטות להכנת פירות וירקות המסייעות להפחית את כמות האשלגן, כמו השרייה במים ובישול במים חמים. באופן זה, מומלץ לקלף ירקות ופירות לפני אכילתם, לחתוך אותם לפרוסות דקות/ קוביות ולהשרות במים פושרים לפני האכילה למשך ארבע שעות לפחות – כשכמות המים גבוהה פי 10 מנפח הירקות המושרים. בישול במים נדרש למשך 10 דקות לפחות כדי להפחית את כמות האשלגן. עם זאת – גם פעולות אלה מוציאות רק חלק מהאשלגן, ולכן גם במקרים אלה יש להגביל את צריכת הפירות והירקות לאחר פעולת ההשריה.
פירות וירקות עם כמות מועטה של אשלגן המומלצים לאנשים עם אי ספיקת כליות כוללים תפוחים ומיץ תפוחים, חמוציות ומיץ חמוציות, אגס משומר, תותים, שזיפים, אננס, כרוב וכרובית מאודה.
להכניס לתפריט חילבה במזון או כתוסף, הוכח מלרית שמשפר תפקודי כיליות
ודבר הכי חשוב זה לחזק את מערכת החיסון בכדי לא לפגוש אף מחלה אחרת בקרוב,
קבלו רק 5 טיפים, ככל שתיישמו את כולם מידי יום, מובטח לכם כיפת ברזל מכל גורמי המחלות
בריאות ובשורות טובות
נטורופת והרבליט קליני ND MA CIH