דגים 

 

מעבר לטעם, מרקם וקלות העיכול לדגים יתרונות רבים בתכולת היוד, אומגה 3 וכמות יפה של חלבון איכותי אבל חסרונם בתכולה גבוהה מאוד של כספית ומתכות כבדות,

קראו עוד על נזקי המתכות כבדות

 

נתחיל מהשורה התחתונה כלל אצבע לבחירת דגים למאכל – רק דגי ים והכי קטנים שאפשר

(דגי בריכה מזוהמים פי 10)

 

דגי בריכה (מים מתוקים), כמו קרפיון, אמנון, פורל ונסיכת הנילוס. אסור לגעת

 

דגי ים שהסתגלו גם לבריכות של מים מתוקים, כמו בורי, מוסר ולברק. צריך לבדוק איפה גדלו

 

דגי ים מובהקים, הליבוט, מקרל, דניס, הרינג ולוקוס. אפשר לאכול, לא מומלץ יותר מפעם בשבוע

הדג הכי פחות מזוהם הוא הסרדין ואותו ניתן לצרוך פעם בשבוע כאשר יש לרכוש סרדינים טריים או משומרים בשמן זית.

שימו לב: גם הסלמון המתהדר שהגיע מנורבגיה לרוב מזויף ומזריקים לו צבע מאכל וורוד, מה גם שהים בנורבגיה בשנים האחרונות נמצא כמאוד מזוהם.

 

 

הים הפך להיות פח הזבל של כדור הארץ

תחנות כח פחמיות פולטות לאטמוספירה כספית: אחד מהרעלים הגדולים והמסוכנים שיש באוקיינוס
עם הרוחות, מגיע אל הים, בקרקעית הים, יש חיידקים, שהופכים את הכספית הלא אורגאנית לכספית אורגאנית, מתיל-כספית   METHYL-MERCURY (כספית שאיננה אורגאנית הרבה פחות מסוכנת. כמעט לא מגיבה בגוף. המסוכנת היא המתיל כספית)

 

הדגים מכניסים מים – מוציאים מים, הכספית  נשארת בפנים, הדגים מרכזים את הכספית האורגאנית בגוף שלהם. (במחקרים נמצאו שהכספית בגוף של הדג פי 3000 מהכמות במים בה הוא שחה)  אנחנו, אוכלים אותם, וכך הכספית מהארובות של תחנות הכח הפחמיות מגיעה אלינו לגוף/

תוסיפו את השפכים תעשייתיים, עירוניים וכך הים הפך להיות פח הזבל של כדור הארץ

דגי בריכה

דגי בריכה שגדלים במים מתוקים בצפיפות ובזוהמה (בתוך ההפרשות של עצמם) נמצאו במחקרים ובתחקירים לא מעטים כמו ב"כלבוטק" כשווים באיכותם לביוב והם מכילים רעלים מסוכנים לבריאות  פי 10 מדגי ים,

 לפיכך המלצתינו היא להימנע מהם בכלל

בריאות ובשורות טובות

 

אברהם מור קצב

נטורופת והרבליט קליני  ND MA CIH