דיכאון

מחלת נפש קטלנית (כ 40,000 אמריקאים בשנה מתאבדים מדיכאון) שגם בולמת את מערכת החיסון, גורמת, מחמירה ומאריכה כמעט כל מחלה פיזית.

מאופיינת בתסמינים כגון תחושת עצב עמוק, ייאוש, מצבי רוח ואובדן עניין הנמשכים לאורך זמן. דיכאון יכול להופיע ברמות שונות ולנוע בין קל ומתון ועד בינוני וחמור.

 

לפי ההערכות כ 10% מהנשאלים חווים דיכאון חמור לפחות פעם בשנה ולדעתינו המספר בפועל גדול בהרבה, לפחות 17% מהאנשים יאובחנו כסובלים מדיכאון כקליני בזמן כלשהו מחייהם (נתונים אלו כוללים רק את הדיכאון הקליני ואינם כוללים צורות מתונות יותר של דיכאון אשר לא עומדות בכל הקריטריונים של האבחון הרשמי)

 

נדיר שמטופל מגיע עם בעיה גופנית כשזו הבעיה היחידה שלו. לרוב זה מתגלה תוך כדי השיחה שחוץ מהמחלה הגופנית שלו, הוא גם בדיכאון או דכדוך. שלרוב זהו הגורם והזרז לבעיה הגופנית.

הבשורה הטובה היא ששינויים באורח החיים והתזונה עשויים לסייע ואף לרפא

 

 תסמינים:

תסמינים רגשיים - תחושת מועקה, עצב, ייאוש, רגזנות, מצבי רוח משתנים, בכי, מופנמות, אפאטיות, הרגשת חוסר אונים, תחושת ריקנות וכד'.

תסמינים פיזיים – הפרעות שינה, אובדן תיאבון או תיאבון מוגבר (עלייה או ירידה במשקל), עייפות,

הפרעות בתפקוד מערכת העיכול (כגון עצירות או שלשול), ירידה בחשק המיני וכד'.

תסמינים מחשבתיים - ערך עצמי נמוך, ירידה בכושר הריכוז והזיכרון, מחשבות אובדניות,

מחשבות טורדניות על כישלונות, פסימיות, קושי בקבלת החלטות, הססנות, תפיסת עולם קודרת וכד'.

גורמים:

פסיכולוגיים או ביולוגיים.

·  מבנה אישיות ונטייה תורשתית

·  טראומות/משברים (כגון מוות של קרוב, פיטורים, תקיפה מינית, פרידות וכד').

·  רמה סוציו-אקונומית נמוכה.

·  שימוש בסמים.

·  חסרים תזונתיים (בדרך כלל ויטמיני B).

·  שינויים בפעילות כימיקלים במוח (כגון סרוטנין, נוראדרנלין ודופמין).

·  חוסר איזון הורמונלי (דיכאון אחרי לידה).

·  מחלות כרוניות ואוטואמיוניות

·  תרופות (בעיקר ללחץ דם).

 

טיפול קונבנציונאלי :

הטיפול הקונבנציונאלי המקובל כיום הוא שילוב של טיפול פסיכולוגי יחד עם נטילת תרופות נוגדות דיכאון. 

הטיפול הפסיכולוגי כולל - טיפול קוגנטיבי (שינוי הלך המחשבה) או טיפול פסיכודינמי (מציאת הסיבות לדיכאון).

הטיפול התרופתי כולל - 

·  נוגדי דיכאון ממשפחת (SSRI (Selective Serotonine Reuptake Inhibitor – קבוצת התרופות הנפוצה ביותר לשימוש. התרופות חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין במרווח הבין סינפטי (המרווח שבין העצבים) ובכך מעלות את רמתו בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Fluoxetine (Flutine, Prozac, Prizma או (Paroxetine (Seroxate, Paxxet או (Escitalopram (Cipralex, Esto או (Citalopram (Recital, Cipramil או (Sertaline (Lustral, Serenada או (Fluvoxamine (Favoxil

·  נוגדי דיכאון ממשפחת (SNRI (Serotonine-Norepinephrine Reuptake Inhibitor – שימוש בתרופות אלו נעשה במידה ואין שיפור לאחר טיפול בתרופות מסוג SSRI. תרופות אלו חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין ונוראפינפרין במרווח הבין סינפטי ובכך מעלות את רמתם בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Mirtazapine (Miro, Remeron.

·  מעכבי מונאמין אוקסידאז ממשפחת ה- (MAO-I (Monoamine Oxidase Inhibitors – תרופות אלו מעכבות אנזימים המשמשים כזרז בתהליכי חמצון של מונואמינים (מוליכים עצביים כגון סרוטנין, דופמין ונוראדרנלין) ובכך תורמות להעלאת רמתם בתאים. עם זאת, האנזים משפיע גם על חילוף חומרים של חומר הקרוי טירמין (קיים במזונות כגון גבינות, נקניקים, יין אדום, שוקולד וכד'), השפעה שיכולה לגרום לתופעות בריאותיות חמורות, לכן נטילת התרופה דורשת הגבלות תזונתיות. מסיבה זו ומכיוון שתרופות ממשפחת ה- SSRI יעילות יותר לטיפול נגד דיכאון, תרופות אלו (MAO) נמצאות בשימוש לעיתים נדירות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Phenezine (Nardil.

·  טיפול בנזע חשמלי הקרוי (ECT (Electro Convulsive Therapy – טיפול הנעשה תחת הרדמה מלאה ומשמש במקרים קשים של דיכאון, סכיזופרניה, מאניה או הפרעה דו-קוטבית. הטיפול כולל הצמדת אלקטרודות לראש המטופל והזרמת זרמים חשמליים אל תוך מוחו. זרמים אלו גורמים לפעולת פירכוס. פעולה זו גורמת לשיפור מצב הרוח על ידי העלאה של פעילות גלי המוח האיטיים ושינויים ביו-כימיים המיוחסים גם לתרופות נוגדות הדיכאון. השלכות הטיפול כוללות בדרך כלל בלבול ואיבוד זיכרון לטווח קצר. הטיפול נערך בסדרות הנמשכות בין 6 ל- 20 טיפולים (בהתאם לתגובת המטופל) הנערכים בתדירות של פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. לטיפול זה אחוזי הצלחה גבוהים (למעלה מ 80%) אך בשל התדמית הקשה של הטיפול ואופן הצגתו בתקשורת קיימת רתיעה משימוש בו. 

·  רמוטיב  (Remotiv) – תרופה המורכבת מתמצית הצמח היפריקום (פרע מחורר)  לקבלת התרופה יש צורך במרשם רופא משפחה. הצמח עצמו מותר לשיווק בארץ בבתי מרקחת בלבד עקב תגובות הדדיות עם תרופות רבות אך התרופה נמצאת כיום בשימוש נרחב במקרים של דיכאון קל עד בינוני, במינון של בין 250 ל-1000 מ"ג ליום. הסיבה לתגובות ההדדיות עם התרופות היא היחס בין מרכיבי הצמח hyperforin ו hypericin. כאשר hyperforin הוא הגורם העיקרי לאינטראקציות עקב אינדוקציה של אנזימי הציטוכרוֹם בכבד, בייחוד 4A3. ככל שאחוז ה-hyperforin בתכשיר קטן יותר כך יורד הסיכון לאינטראקציות. תכשיר המיוצר כתרופה נמצא תחת פיקוח לרמות hyperforin וכתוצאה מכך בטוח יותר בהשוואה לצמח עצמו, בו לא ניתן לחזות מראש את רמות ה hyperforin ואת התגובה הצפויה כתוצאה מכך). 

 

טיפול טבעי

 1 – שינה – מעבר לתנאי בסיסי ובלתי מתפשר לבריאות השינה היא אמבט נוירו כימי מרגיע

בחסך שינה תהיה החמרה ודאית  של כל ההפרעות הנפשיות הקשות לרבות חרדה ו דיכאון, להלן כל הדרכים הטבעיות לשפר את איכות השינה

 

2 – פעילות גופנית – כלי עוצמתי ביותר להפחתת מתחים, דיכאון וחרדות, מחקר גדול עם 5000 איש בארה"ב מצא שאצל אנשים שהתאמנו בקביעות הייתה שכיחות נמוכה ב – 25% של דיכאון, לכן לפני שהרופא רושם לכם תרופה נוגדת דיכאון, רישמו לעצמכם אימון יומי במקומה, כך תעשו את זה נכון

3 – איזון מערכת העצבים – דיכאון מוגדר כתת פעילות של מערכת העצבים ואיזונה הוא הכלי העוצמתי ביותר לריפוי ומניעת כל מחלה, אלו הכלים לאזן אותה

 

 4 - תזונה: - מחסור ברכיבים תזונתיים עלול להחריף ואף לגרום לדיכאון.

הגברת צריכה של: 

·  מזונות המכילים ויטמיני B כגון: דגנים מלאים (אורז מלא,שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד'), קטניות (עדשים, שעועית וכד'), ירקות (ירקות ירוקים עליים, נבטים, ירקות שורש וכד'), פירות (תפוחים, אגסים, פפאיה וכד') ושמרי בירה.  חיוניים לשמירה על בריאות מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.

·   ירקות ופירות עשירים בנוירוטרנסמיטורים אשר ישמשו מקור טבעי לסרטונין מלטונין וטריפטופאן:

·    מזונות עשירים בסרוטונין: אננס, בננה, קיווי, שזיפים ועגבניות.

·   מזונות עשירים במלטונין: חרדל, זרעי חילבה.

·  מזונות עשירים בטריפטופאן: טחינה, חומוס, קינואה חלב, חלבון סויה, בננה, בוטנים, שעועית, אורז מלא, גרעיני דלעת, קמח חיטה ותפוחי אדמה. בנוסף, למזונות אלו (מהצומח) קיימים מזונות נוספים מהחי אשר מכילים טריפטופאן- דגים כגון (סלמון, טונה, הליבוט ופירות ים.

·  אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חשובות לשלמות ותקינות תאי הגוף ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. כמו כן, הן מפחיתות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת וכתוצאה מחזקות את פעילות מערכת החיסון. 

·   חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית (ללא קלייה) משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.

·  ירקות ופירות כמקור לנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים החיוניים לפעילות תקינה של מערכות הגוף.

·                             ממתק טוב לדיכאון. אפשר לאכול 4-6 ביום תמר עם קובייה של 100% קקאו (קקאו – המון טריפטופאן. תמר = סוכר= אינסולין = עדיפות לטריפטופאן להפוך לסרטונין.)

·                            זעפרן. (פרח הכרכום). התבלין העתיק שמתועד כבר 3,600 שנה למטרות ריפוי  התבלין הכי יקר בעולם (חלק שאוכלים, זה המחטים האדומים. יש לפרח שתי מחטים שיוצאים ממנו,               בכדי לייצר חצי קילו זעפרן, יש צורך ליותר ה 50,000 פרחים)     במחקרים נמצא יעיל כמו פרוזאק בהפחתת התסמינים גם בהרחה בלבד שיפר תסמיני דיכאון, ובוודאי בבליעה. (טוב גם 

              לאלצהיימר).

·                        קפה.  - אנשים ששותים 2 כוסות קפה ביום או יותר – הסיכון היה 50% פחות לדיכאון לעומת אלו שאינם שותים קפה בכלל. המחקרים מצאו שככל שמספר כוסות הקפה היומיות גדל – קטן            הסיכון להתאבדות. תוצאה זו הייתה עקבית עד כמות של 8 כוסות קפה ביום (מעל כמות זו- היה סיכון מוגבר כבר).

·                      יירקות כבושים - פלורת המעיים משפיעה מאד על מצב רוח: אז דגש על פרה-ביוטיקה (פרה-ביוטיקה זה מזון מגוון- הרבה ירקות מכל הסוגים, כל הנבטים, כל השורשים, כל הזרעים, כל                  הפקעות – הגיוון הגדול זה מה שיבטיח פלורת מעיים מגוונת - שבמקום הראשון זה הירקות הכבושים

הימנעות או הפחתת צריכה של:

·  קפאין ואלכוהול- צריכת יתר של ממריצים כגון קפאין ואלכוהול מגבירה הפרשת הורמון (קורטיזול) הגורם לעיכוב בקליטת טריפטופאן. מחסור בטריפטופאן גורם לירידה בייצור סרוטנין. 

·  משקאות אלכוהוליים - האלכוהול עלול להפחית את רמות הסוכר בדם, לפגוע באיכות השינה ולמנוע ספיגה של ויטמיני B אשר חיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.

·  פחמימות פשוטות כגון סוכר, קמח לבן, עוגות ועוגיות. צריכת פחמימות פשוטות גורמת לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם המביאה לשחרור של הורמונים כגון אדרנלין ונור-אדרנלין אשר ממריצים את מערכת העצבים הסימפטטית וגורמים לחוסר איזון עצבי.

·  מזונות המכילים שומן רווי- בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שומנים מסוג זה פוגעים בפעילות של האומגה 3 

·  מזונות אלרגניים (תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל) – מומלץ להימנע ממזונות אלו ואף לבצע דיאטת האלמינציה במקרה הצורך שכן קיים קשר בין אלרגיות למזון לבין תסמינים פסיכולוגיים שונים.

 

 תוספי תזונה שיכולים לסייע

 

ויטמין C- מעבר לחשיבותו הרבה והידועה למערכת החיסון הוא גם מסייע לגוף להתמודד עם מצבי מתח כיוון שבמצבי סטרס נוצרים רדיקלים חופשיים שגורמים למחלות אקוטיות וכרוניות בגוף ובהיותו נוגד חימצון הוא מנטרל את הרדיקלים החופשיים המחליאים הללו.

חשוב ליטול ויטמין סי ללא המתקה/רכיבים כימיים וכדומה שלצערי מוסיפים בדרך כלל. אני מחזיקה בקליניקה ויטמין C נוזלי בספיגה מאד מהירה כי הוא מיוצר עבורי במיוחד בטכנולוגיה של ננו שמפרקת לחלקיקים כה זעירים שהם נספגים מהר גם אצל מי שיש בעיות ספיגה     עוד על  ויטמין C, 

 

 אבץ- בעל חשיבות עצומה למערכת החיסון. יש ליטול אבץ פיקולינט 22 מ"ג של סולגר על בטן ריקה בשעות הערב, הרחק שעתיים ממינרלים אחרים וממזון. אבץ בד"כ נוטלים למשך 3 שבועות ועושים הפסקה של 2-4 שבועות וחוזרים שוב ליטול (יהיה ניתן לומר במדויק רק לאחר היכרות אישית) עוד על אבץ, 

 

ויטמינים מקבוצת B,  אומגה 3   מגנזיום

 

 טריפטופאן - חומצת אמינו המשמשת כחומר מוצא לסרוטנין (מעביר עצבי אשר משפר את מצב הרוח).

מינון יומי מומלץ: 1-6 גרם מחולק לשתי מנות ביום. חשוב לציין כי לפני מחקרים מינונים נמוכים (1-3 גרם ביום) הינם יעילים יותר ממינונים גבוהים (6-9 גרם ביום). 

S-Adenosyl L-Methionine) SAMe) - תרכובת הנוצרת מפירוק של חומצה אמינית בשם מתיונין. תרכובת זו נמצאה כמעלה רמות סרוטנין ונוראדרנלין ולכן משמשת כנוגדת דיכאון טבעית. מינון יומי מומלץ: במחקרים נעשה שימוש בתוסף זה למשך 6 שבועות במינון של 800-1600 מ"ג ליום.

(HTP 5 (5-hydroxytryptophan - נגזרת של חומצת האמינו טריפטופאן (חומצת אמינו המשמשת כחומר מוצא לסרוטנין). מינון יומי מומלץ: 200-300 מ"ג.

פנילאלנין - חומצת אמינו התורמת לייצור חומצת אמינו טירוזין. טירוזין משמשת כחומר מוצא לדופמין ונוראדרנלין שהינם מעבירים עצביים הגורמים לשיפור במצב הרוח.

מינון יומי מומלץ: יש להתחיל במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום ולהעלות את המינון בהדרגה עד ל-14 גרם ביום. העלאת המינון צריכה להיות מוגבלת ל 2-3 גרם בכל שבוע.

(DHEA (Dehydroepiandrosterone - פרו הורמון התורם להעלאת מצב הרוח, פועל כנוֹגד דִיכאון ומשפר תפקוד מיני, רמת אנרגיה ותפקוד כללי.  מינון יומי מומלץ: במחקרים נעשה שימוש בתוסף זה למשך 6 שבועות במינון של 30-90 מ"ג ליום.

אצטיל קרניטין - משמש כנוֹגד דִיכאון בשל השפּעתו על רגולציה של נוירוטרנסמטורין.   מינון יומי מומלץ: 1000-2000 מ"ג.

אצטיל ציסטאין (N-Acetyl Cysteine) - חומר גלם לייצור גלוטטיון, נוגד החמצון הפעיל ביותר בגוף האדם. מינון יומי מומלץ: 2 גרם, מחולקים ל-2 מנות.

תוספים ספיציפיים לאיזון מערכת העצבים , בלנסין של נס הטבע,  מודי באלאנס של פליאה,  פיקסולין  של ננו טבע או FOCUS   של ראן פארמה, ולריאן, אשווגנדה, 

 בריאות ובשורות טובות,

         אברהם מור קצב

       נטורופת והרבליט קליני  ND MA CIH