NO

מולקולה נחמדה בשם ניטריק אוקסיד (nitric oxide) או בקיצור  NO

התגלתה בשנת 1998 בזכות שלושת המדענים שזכו בפרס נובל,  ד”ר פורכגוט, ד”ר איגנרו וד”ר מורד, שגילו ואת שלל התפקודים שלה בגוף האדם.

מהי NO ולמה היא חשובה ?

מולקולה קטנה ולא יציבה המורכבת מאטום חמצן ואטום חנקן. היא מיוצרת בגופנו ברובה על ידי האנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) שלנו. מצב הצבירה שלה הוא גז, ולכן היא מתפוגגת ונעלמת תוך 2-3 שניות.

בזמן הקצר הזה היא מספיקה לסמן לשרירים שעוטפים את כלי הדם להירגע ולהיות רפויים יותר וכך כלי הדם מתרחבים וזרימת הדם בהם מתגברת.

בנוסף לתפקיד הקריטי של ה-NO בויסות זרימת דם היא משמשת גם כמולקולת איתות (signaling molecule) חשובה במערכת העצבים, במערכת החיסון והגנה על הגוף בייחוד כנגד חידקים ווירוסים בדרכי הנשימה.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים שהיא גם משתתפת בתהליכי ויסות הסוכר, בתהליכי יצור אנרגיה ועוד. בקיצור זו מולקולה חשובה מאין כמוה שמשמשת בויסות תהליכים פיזיולוגיים רבים. (מחקר1)

 

התפקוד המיני הגברי וגם הנשי תלוי ביצור נאות של NO.  בגלל הירידה בייצור עם השנים אנחנו עדים לפגיעה באונות במידה ניכרת בעשורים המתקדמים של חיינו.

למעשה זה אחד הסימנים הקליניים הראשונים שמעידים על תת יצור של  NO

המחקר הראה שפגיעה באונות היא סמן למחלת לב הממשמשת ובאה  (( מחקר2


בנוסף חשוב לציין שחוקרים רבים שברו את הראש בנסיון להבין למה גיל מבוגר ומחלות כרוניות, שלכאורה לא קשורות אחת לשנייה, מעלות את הסיכון לתחלואה קשה ולתמותה.

מסתבר שהמכנה המשותף של גורמי הסיכון הוא כנראה רמות נמוכות של NO   (מחקר3)

חשוב לדעת שה- NO לא רק גורם מטיב אצל הגבר אלא גם אצל האישה (אחראי לשימון וסיכוך הנרתיק). ולכן רמות נאותות של NO חשובות מאין כמותן גם לתפקוד המיני הנשי.  


 

איך מגיעים ל- NO החמקמק והנחשק הזה ?

בגוף שלנו NO מיוצר ע”י שני מנגנונים.

 1. המנגנון הראשון הופך את חומצת האמינו  ארגינין (שמגיעה ברובה מהתזונה) ל-  NO  על ידי אנזים בשם NOS (ניטריכ אוקסיד סינטז).

       2. המנגנון השני הוא על ידי הפיכת תרכובות חנקן מהמזון (ניאראטים) ל NO. 

תהליך הזקנה כולל גם ירידה הדרגתית של האנזים NOS מה שגורם לירידה ברמת ה- NO מעשור לעשור.

הירידה הזאת פוגעת באספקת הדם, לא רק לאיבר המין הזכרי, אלא לכלל האברים הפנימיים שלנו.

אספקת דם טובה לאיברים ויעילות המערכת החיסונית הם הבסיס לבריאות תפקודית טובה ואכן רמות נמוכות של NO מקושרות לכל המחלות הכרוניות הנפוצות. טרשת העורקים שגורמת לחסימת כלי הדם של הלב  מתקדמת עם הגיל בין השאר בגלל אותה ירידה ביצור NO  כפי שמודגם באיור 


 

איך ניתן להעלות את רמת ה- NO בגוף?

       1. חשוב לא לפגוע ביצור ה-NO.   הגוף שלנו  מטמיר את תרכובות החנקן מהמזון לצורה הפעילה שלהם באמצעות חיידקים טובים שנמצאים בחלל הפה שלנו. להפסיק מאתמול להשתמש במי פה לשטיפה וחיטוי (הורג את כל החיידקים הטובים), יש אינספור אלטרנטיבות אחרות

       2. הגוף מייצר NO גם בקיבה ונסמכת על החומציות שלה. לפיכך תרופות להורדת החומציות בקיבה, כמו לוסק, נקסיום, לנטון פוגעות ביצור NO מתרכובות החנקן מהתזונה וכן פוגעות ביצור ה-NO על ידי עיכוב NOS. ניתן לקחת תרופות אלו לזמן קצר אך ממש כדאי להימנע מלקחת אותן לתקופה ארוכה. המחקר מעלה תמונת בריאות עגומה אצל משתמשים כרוניים בתרופות אלו – עלייה של לחץ דם, עלייה בשכיחות מחלות לב ושבץ מוחי (מחקר4). תופעות לוואי אלו מקושרות לפגיעה והפרעה ביצור ה NO. 

       3. עישון מחסל את המלאים של NO ועוד לא מעט נזקים

       4. סטרס גם מחסל לנו הרבה מהמולקולה החיונית הזאת – כל הכלים להפחית אותו

       5. מסת שומן גדולה (עלייה במשקל) פוגמת בייצור NO כל הכלים להתמודד עם זה

       6. פעילות גופנית מעודדת את כלי הדם ליצר NO , איך לעשות את זה נכון ?

       7. הרגלי תזונה גרועה ולא נכונה – איך לתקן את זה ?

       8. נשימה דרך האף משפעלת ייצור NO במחילות האף ובסינוסים   מחקר5)יותר מנשימה דרך הפה. נסו לנשום בזמן מנוחה רק דרך האף. יש לזה עוד הרבה יתרונות

       9. המהום - (  מחקר6) שמצוטט רבות שהמהום גורם ליצור מסיבי של  NO נצלו כל זמן פנוי (בתורים או פקקים) להנהן עם חיוך ודמיון איך כלי הדם שלנו מתנקים

       10. תזונה – זוהי דרך חשובה ביותר שכן היא לא נפגעת עם הגיל. תרכובות החנקן מהתזונה מומרות ל-NO בכל גיל בעוד שדרך היצור בעזרת האנזים NOS דועכת עם הגיל (בגיל 40 אנחנו מייצרים חצי ממה שייצרנו בגיל צעיר ובגיל 60 כבר מייצרים כ- 15 אחוז).

א.     מזונות המשפעלים את האנזים NOS. למשל שום (מחקר7) וקקאו (8)

ב.     מזונות שמכילים הרבה ניטראטים, חומר הגלם לייצור NO  להלן עשרת המקורות התזונתיים הטובים ביותר לניטראטים

·       ארוגולה   (480 מ"ג ניטרט ל 100 גרם)

·       רוברב  (נקרא גם ריבס, דומה מאוד לסלרי אך הגבעולים האדמדמים)

·       כוסברה

·       חסת משי

·       עלי בייבי

·       בזילקום 

·       עלי סלק

·       מנגולד

·       סלק  (120 מ"ג ניטרט ל 100 גרם)




אברהם מור קצב

נטורופת והרבליט קליני  ND MA CIH


 

logo בניית אתרים