פסוריאזיס \ ספחת
מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בהתקפים.
תאי העור (קראטנוציטים) מיוצרים בקצב מוגבר (עד פי 1000 מהרגיל). במצב נורמאלי מתפתחים תאי העור ונעים מהשכבה התחתונה (בסיסית) של העור ועד לשכבה העליונה (קרנית) בפרק זמן של כ- 28 ימים. אצל חולי פסוריאזיס תהליך יצירת התאים מוגבר ונמשך כ- 3-4 ימים. כתוצאה, התאים העליונים ביותר לא מספיקים למות ולנשור ונוצרת שכבה כסופה לבנה דמויית קשקשת.
מתבטאת בנגעים אדומים בגדלים וצורות שונות המכוסים בשכבה קשקשתית כסופה. לעתים מתלווים גרד או כאב באיזור הנגוע ובמקרים מסוימים עלולות להתפתח גם שלפוחיות.
פסוריאזיס אינה מחלה מדבקת ולרוב מתבטאת בהתפרצויות והפוגות אשר חומרת והתפתחותן משתנות מאדם לאדם.
גורמים:
- תגובת יתר של מערכת החיסון אשר גורמת לשחרור חומרים חלבוניים (ציטוקינים) אשר מאיצים את קצב ייצור תאי העור (קראטנוציטים) וגורמים לצמיחת כלי דם קטנים אשר מספקים דם וחומרי מזון באיזורים הנגועים.
- סטרס מתמשך או דיכאון.
- זיהומים חיידקיים (כגון סטרפטוקוקוס) או פטרייתיים (כגון קנדידה).
- מזג אוויר קר (לרוב תסמיני המחלה מחריפים בחורף ומוקלים בקיץ בעת חשיפה לשמש).
- שימוש בתרופות כגון ליתיום, תרופות להורדת לחץ דם מסוג חוסמי בטא, סטרואידים ועוד.
- עיכול לקוי של חלבונים אשר גורם ליצירת תרכובות רעילות (פוליאמינים) המאיצות את קצב חלוקת תאי העור.
- תפקודי כבד לקויים הפוגמים ביכולותו להיפטר מרעלים.
- עישון.
- צריכת אלכוהול מופרזת.
- פלורת מעיים לא מאוזנת.
- אלרגיה למזונות מסוימים.
- פגיעות עוריות כגון כוויות שמש, חתכים, עקיצות וכד'.
טיפול קונבנציונאלי:
פסוריאזיס אינה ניתנת לריפוי והטיפול הקונבנציונאלי מתמקד בהקלה על התסמינים.
הטיפול תלוי בחומרת המחלה והתפתחותה וכולל 2 סוגים:
1. טיפול מקומי - נעשה באמצעות משחות וקרמים המיועדים למריחה מקומית על הנגעים והקשקשת:
- סטרואידים – מפחיתים את התגובה הדלקתית ומאטים את ייצור תאי העור. המשחות הסטרואידיות עלולות לגרום להידקקות וניוון של העור ולהתרגלות העור לתכשיר. לכן, השימוש בהן הינו לטווח קצר ותחת מעקב רפואי. דוגמא לתרופות המשתייכות לקבוצה זו:Betamethasone (Betacorten, Betnovate), Clobetasol (Dermovate) ו-Fluocinolone (Dermalar)
חומצה סליצילית - תכשירים המכילים חומצה סליצילית כגון Salicylic Acid (Salikaren) משמשים להסרת הקשקשת. החומצה הסליצילית שוברת את הקרטין (החלבון היוצר את השכבה החיצונית של העור) וגורמת לקילופו.
- עיטרן (TAR)- תכשירים המופקים מעצים, נפט או פחם (היעיל ביותר) כגון Coal Tar (Alphosyl) המאטים את קצב חלוקת תאי העור. כיום משלבים את מריחתם ביחד עם טיפול פוטותרפי
- ויטמין D - משחות כגון Calcitriol (Racaltrol, Calcijex) או Calcipotriol (Daivonex) המכילות נגזרות של ויטמין D אשר משפיע על משק הסידן התוך תאי וגורם לוויסות קצב התמיינות תאי העור. משחות אלו מוגבלות למריחה בשל ההשפעה על משק הסידן ובדרך כל ניתנות ביחד עם פוטותרפיה או סטרואידים.
- טיפול בפוטותרפיה - מתבצע באמצעות מכשיר הפולט קרני אור אולטרא סגולות המדמות את קרני השמש:
- קלימטותרפיה - טיפול פוטותרפי בים המלח. הטיפול נעשה באמצעות שהייה ורחצה בים המלח המבוקרים על ידי רופא עור. תנאי האקלים באזור זה מאפשרים חשיפה לקרני אור בלתי מזיקות ושהייה בתוך המים מיטיבה עם העור בשל כמויות המינרלים המשפיעות על התהליכים הדלקתיים.
2. טיפול מערכתי - למקרים חמורים ומפושטים הנעשה באמצעות נטילת תרופות דרך הפה או זריקות תת עוריות:
רטינואידים - תרופות מסוג זה מבוססות על נגזרות של ויטמין A ומסייעות להפחתת ייצור תאי עור. תרופות אלו עלולות לפגוע בתפקודי הכבד ולכן ניתנות לזמן מוגבל ותחת מעקב של בדיקות דם. תרופות רטיאונידיות מותאמות למצבים בינוניים עד קשים של פסוריאזיס. תרופה מקבוצה זו המשמשת לטיפול בפסוריאזיס הינה Acitretin (Neotigason).
מתוטרקסאט (Methotrexate) - תרופות מסוג זה מעכבות את פעילות האנזים המפרק את החומצה הפולית. תוצר פירוק של החומצה הפולית משמש תפקיד עיקרי בחלוקת תאים ויצירת החומר הגנטי שבהם (DNA) ולכן ישנה האטה בצמיחה והתרבות תאי העור. בנוסף, מתוטרוקסאט מדכא את פעילות מערכת החיסון. בשל תופעות הלוואי הקשות של תרופות מסוג זה (כגון דיכוי יצירת תאי דם במח העצם) קיימת הגבלה בנטילתם והן מותוות רק במקרים קשים של פסוריאזיס שאינה מגיבה לטיפולים אחרים.
ציקלוספורין - תרופות מסוג זה כגון Cyclosporin (Sandimmune, Deximune) גורמות לדיכוי המערכת החיסונית ובכך מאטות את קצב ייצור תאי העור.
תרופות ביולוגיות - כיום קיימות תרופות חדשות אשר פועלות באופן ספציפי על תאי מערכת החיסון המשתתפים בתהליך הדלקתי בפסוריאזיס. קבוצה אחת מפחיתה את פעילותם של תאים לימפוציטים מסוג T האחראים על הפרשת חלבונים (ציטוקינים) מעודדי דלקת המשפיעים על התפתחות הרבדים העוריים בפסוריאזיס לדוגמא Alefacept (Amevive) והקבוצה השנייה נוגדת פעילות של חלבון ספציפי TNFa (Tumor Necrosis Factor alpha) המשפיע על התהליך הדלקתי בפסוריאזיס לדוגמא Infliximab (Remicade) ו- Adalimumab (Humira).
טיפול טבעי:
1. הפחתת לחץ / סטרס - לסטרס תפקיד מכריע בהתפתחות ובהחמרה של פסוריאזיס - כל הכלים אשר מסייעים לגוף להתמודד עם הסטרס.
2. סילוק רעילות – לפי גישות שונות ברפואה המסורתית פסוריאזיס הוא תוצאה של הצטברות רעלים או טיפול לא יעיל בהם. במהלך ההיסטוריה השתמשו בדיאטות ניקוי שונות ובצמחי מרפא מתמירים (Alteratives) על מנת להגביר את סילוק הפסולת והרעלים מן הגוף. ובעיקר להקנות את רוב ההרגלים לניקוי רעלים
3. תזונה:
- מומלץ להגביר צריכת מזונות מן הצומח (כגון ירקות, פירות דגנים מלאים וקטניות) העשירים בויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, וסיבים תזונתיים. כל אלו מסייעים בניקוי הגוף מפסולת וחיוניים לשמירה על בריאות רקמת העור.
- אומגה 3 ומזונות המכילים חומצות שומן חיוניות - דגי ים צפוני (סלמון, מקרל, הליבוט), זרעי פשתן, שמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעים, שומשום וכד'. (אגוזים, זרעים ושקדים יש לצרוך בצורתם הטבעית, ללא קלייה, משום שעלולים להתחמצן בחימום). חומצות שומן חיוניות, בפרט מסוג אומגה 3, תורמות לשמירה על בריאות ותקינות תאי העור ומסייעות ביצירת הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת.
- מזונות המכילים ויטמין C (כגון פירות הדר, פלפלים, כרוב, כרובית, ברוקולי, תרד ועגבניות) אשר משמש תפקיד משמעותי בבניית קולגן והטמעתו בדרמיס (השכבה התחתונה של העור) ומסייע לחיזוק פעילות מערכת החיסון.
- להפחית ואף להימנע מצריכת מזונות מן החי, מזונות אלרגנים, שומנים רווים, חלב ומוצריו וסוכרים פשוטים. הימנעות ממוצרי מזון אלו עשויה במידה רבה להקל על תסמיני המחלה ולהפחית את התפרצויות הנגעים וחומרתם. בנוסף, לצריכת מזונות אלו השפעה ישירה על התגובה החיסונית העודפת.
- מומלץ לבצע דיאטת אלימינציה ולבדוק האם ישנה אי סבילות או אלרגיה למזון מסוים (במיוחד לחיטה, חלב, שוקולד, ביצים, פירות הדר או מוצרי סויה).
- הימנעות ממזונות המכילים גלוטן עשויה לתרום להטבה ושיפור בתסמינים אצל אנשים שסובלים מפסוריאזיס. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקה של נוגדנים לגלוטן.
- השמנת יתר עלולה להוות גורם סיכון ואף להחמיר פסוריאזיס. לכן, מומלץ לשמור על משקל תקין ולבצע דיאטה להפחתה במשקל במקרה של השמנת יתר ו- BMI גבוה.
- מזונות המכילים אבץ כגון גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת, אגוזים, שקדים, ברוקולי, קטניות ודגנים מלאים. אבץ משתתף בייצור קולגן וחיוני בשמירה על בריאות העור. בנוסף, אבץ משמש כקו אנזים המשתתף בתהליכים שונים במערכת החיסון והמערכת ההורמונלית.
- מזונות המכילים בטא קרוטן - בטא קרוטן הינו חומר הנאגר ברקמות השומניות בגוף ומהווה חומר מוצא לייצור ויטמין A אשר משמש כרכיב חשוב בתהליכי ההרס והבנייה של תאי העור. מקורות תזונתיים עשירים בבטא קרוטן הינם פירות וירקות המכילים את הגוונים הצהובים/כתומים והירוקים כגון: גזר, בטטה, פלפל, מלון, פטרוזיליה, תרד, כרוב ועוד.
- נוזלים (כ-8-10 כוסות מים ליום) החיוניים לבריאות העור ולפינוי רעלים.
5. רחצה בים
רחצה בים מחדירה לגוף מינרלים, מים וחומרים נוספים החיוניים לבריאות העור (החומרים במיים שאנו מתקלחים איתם מגיעים למחזור הדם כמו ששתינו אותם)
לפחות פעמיים בשבוע נסו לשהות 5-10 דקות במי ים
הימנעות או הפחתת צריכה של:
- פחמימות פשוטות כגון קמח לבן, סוכר ומוצרים המכילים סוכר (עוגות, עוגיות, מאפים וכד'). מזונות אלו מעלים את רמות הגלוקוז והאינסולין בדם (אשר במרבית המקרים גבוהות אצל חולי פסוריאזיס) ועלולים להגביר את תגובת היתר החיסונית.
- חלבון מן החי (בשר, ביצים, עוף, דגים, חלב ומוצריו). מזונות אלו קשים לעיכול ועלולים לגרום לפירוק לא תקין של חלבונים אשר מהווה גורם סיכון להתפרצות פסוריאזיס. ניתן לצרוך חלבונים מן הצומח כגון קטניות (עדשים, פולי סויה, חומוס, שעועית וכד') אשר קלים יותר לעיכול.
- משקאות אלכוהוליים - שתיית אלכוהול גורמת להעלאת רמות הסוכר ומשבשת ספיגת ויטמינים ומינרלים החיוניים לפעילות תקינה של מערכות הגוף בפרט מערכות החיסון והעור. בנוסף, אלכוהול פוגע בתפקוד של הכבד ומאט את קצב פינוי הרעלים מן הגוף.
- מזונות המכילים שומנים רווים (מטוגנים, בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים) הפוגעים בפעילות חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ועלולים לעודד מצבים דלקתיים.
- מזונות אלרגניים (חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל).
- מזונות מעובדים, מלאכותיים ותעשייתיים המכילים חומרים משמרים וחומרי טעם וריח. מוצרי מזון אלו מכילים כמות גבוהה של קלוריות, סוכר, שומנים רווים, שומני טראנס וכד'.
צמחי מרפא:
שימוש חיצוני:
כורכום (Curcuma longa) וכורכומין לבדם או בשילוב עם צמחים נוספים, בשימוש פנימי וחיצוני, בטיפול בפסוריאזיס הודות לפעילותם כנוגדי דלקת וכנוגדי חמצון, כמעכבי שגשוג תאים, כאנטי מיקרוביאליים וכמעודדי התחדשות הרקמות.
שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) לבדו או בשילוב עם תרופות וצמחים נוספים, לרוב בשימוש חיצוני, בטיפול בבעיות עור שונות וביניהן פסוריאזיס הודות לפעילותו נוגדת החמצון, נוגדת הדלקת ומווסתת החיסון, מעכבת שגשוג התאים, והאנטי בקטריאלית.
משחות או קרמים המכילים צמחי מרפא נוגדי גרד, נוגדי דלקת ומאחי רקמות. צמחי מרפא מסוג זה כוללים לפה גדולה (Arctium lappa), ציפורני החתול (Calendula officinalis), כוכבית רפואית (Stellaria media), ספלילה (Centella asiatica), כורכום (Curcuma longa), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) ועוד.
בנוסף, ספלילה (Centella asiatica), כטיפול חיצוני בפסוריאזיס, משפר את מצב הנגעים על ידי ייעול ייצור הקולגן בעור, ומניעת המצב הדלקתי.
שימוש פנימי:
לפה גדולה (Arctium lappa)
תלתן אדום (Trifolium pratense)
גדילן מצוי (Silybum marianum),
כורכום (Curcuma longa)
סרפד (Urtica dioica), צמחי מרפא המשפעלים את מערכת הלימפה כגון דבקה זיפנית (Galium aparine), סרספרילה (Smilax spp) או אירוס (Iris versicolor), צמחי מרפא המגבירים את הפינוי דרך מערכת העיכול כגון חומעה צהובה (Rumex crispus), וצמחי מרפא המגבירים הזעה כגון
ג'ינג'ר (Zingiber officinale) או
אכילאה אלף העלה (Achillea millefolium).
תוספי תזונה שיכולים לסייע
תומכים במערכת החיסון - אומגה 3 (חובה) ויטמין C אימפרובין
N-VB, N-PF-S, אסטקסנטין, קוורציטין, פטריות כח, כורכום, מורינגה, ליקוריץ, חומצה אלפא ליפואית, קו אנזים Q10
לסיוע באיזון משקל, סוכר ושומנים בדם: שוגון, רטבוליקס עלי זית, קינמון,
לסיוע באיזון מערכת העצבים (נוגד דיכאון וחרדות): בלנסין של נס הטבע, מודי באלאנס של פליאה, פיקסולין של ננו טבע או FOCUS של ראן פארמה
טיפול מקומי – טיפול חיצוני בנגעים בעזרת ג'לים או משחות המכילים ויטמינים שמן קצח, שמן שקדים, ג'ל אלוורה , טיפול במשחות עם אוזון ופורמולות עם צמחי מרפא המטיבים עם העור.
שמנים אתריים נוספים היכולים לבנדר, גרניום, בנזואין, ארז, פטשולי וברגמוט כל השמנים הללו גם מרגיעים את הנפש ומורידים מתח ויועלו גם במבער ובאמבטיות מרגיעות.
במקרים בהם ההפרשות הן שומניות נרצה להשתמש בג'לים ובחומרים טבעיים בעלי איכות מייבשת. לעומת זאת, במקרים בהם הגירוי יבש נרצה להשתמש בקרם או משחה שומניים ובחומרים טבעיים בעלי איכות מלחלחת.
נטורופת והרבליסט קליני