פיריון
אי פריון מוגדר רק כאשר בני הזוג מנסים להרות ללא הצלחה במשך שנה.
בעיות פוריות כוללות מגוון רחב של מחלות ותופעות אשר גורמות להיעדר וסת (אמנוראה) או אי סדירות וסת המובילים לקשיים בהפריה של הביצית והשתרשותה ברחם (כניסה להריון). בעיות פוירות בקרב נשים יכולות להיווצר עקב מגוון רחב של סיבות שרק חלקן ידועות. מקור הבעיות הוא לרוב שיבוש במאזן ההורמונלי עקב גורמים גנטיים, סביבתיים, ביולוגיים ונפשיים.
באופן כללי, בעיות פוריות נובעות מבעיות אצל האישה (כ-33%), בעיות אצל הגבר (כ-33%) ובשאר המקרים (כ-33%) בעיות משותפות או בעיות ממקור שאינו ידוע.
· גיל - ככל שגיל האישה מתקדם כך קטנים סיכויה להרות. איכות וכמות הביציות יורדת ככל שעולה גילן עקב נזק הנגרם לכרומוזומים המצויים בביציות.
· חוסר איזון הורמונלי - הפרשה לא תקינה או היעדר הפרשה של הורמוני בלוטת יותרת המוח המשפיעים על השחלות (LH ו- FSH), מחסור באסטרוגן או פרוגסטרון, רמות גבוהות של הורמון החלב (פרולקטין), רמות גבוהות של הורמוני דחק המופרשים מבלוטת יותרת הכליה, רמות גבוהות של אינסולין, רמות גבוהות של הורמוני מין זכריים ועוד.
· מחלות שונות של מערכת הרבייה כגון:
· מחלות דלקתיות של האגן – מחלות אלו יכולות ליצור הידבקויות והצטלקויות (בעיקר בחצוצרות) המובילות לאי פריון והריון חוץ רחמי (בשל הפגיעה בחצוצרות).
· אנדומטריוזיס – הרקמה הרחמית אשר מצויה מחוץ לרחם עלולה ליצור ציסטות, הידבקויות והצטלקויות אשר פוגעות בתפקוד האיברים.
· זיהומים חיידקיים, פטרייתים, נגיפיים או טפיליים – זיהומים שכאלו עלולים להסתבך ולגרום לדלקות חריפות אשר גורמות נזקים בלתי הפיכים לרקמות מערכת הרבייה.
· שחלות פוליציסטיות – תופעה זו עלולה לגרום להיעדר ביוץ. כמו כן, ציסטות גדולות מדי עלולות לגרום לאי ספיקת דם לשחלה ולהיווצרות נמק בשחלה או בחצוצרות.
· אי סדירות או היעדר מחזור - גורמים לביוץ לא תקין.
· מיומות (שרירנים)- גידולים שפירים ובעיקר אלו המוגדרים כתת ריריים (בולטים אל תוך הרחם), גורמים לדימום מוגבר ומעלים סיכון להפלות חוזרות ולבעיות בהשתרשות העובר.
· משקל קיצוני - עודף או תת משקל, הפרעות אכילה (אנורקסיה ובולימיה), דיאטות קיצוניות, צמחונות לא מאוזנת וכד', גורמים לחסרים ברכיבי תזונה החיוניים לתפקוד המערכת ההורמונלית. בנוסף, שומן מהווה אבן בניין חשובה להורמוני מין ולכן עודף או חסר ברקמת שומן עלולים לפגום בייצורם.
· פעילות גופנית מופרזת - עלולה להפחית בצורה מוגזמת את רקמת השומן ולהעלות רמות של הורמוני דחק הפוגמים בייצורם של הורמוני המין.
· אורח חיים שאינו מאוזן –
· חוסר פעילות גופנית, עישון סיגריות מרובה והתחלת עישון בגיל צעיר מגבירים סיכון לבעיות פוריות.
· שתייה מופרזת של אלכוהול וקפאין עלולים לגרום לקושי בהתעברות והינם בעלי השפעה שלילית על התפתחות העובר.
· שטיפות וגינאליות מרובות מעלות סיכון למחלות זיהומיות הפוגמות בפוריות.
· ריבוי בני זוג, אי שימוש בקונדום וקיום יחסי מין במהלך הוסת - מעלים סיכון להתפתחות זיהומים במערכת הרבייה וזיהומים באגן אשר עלולים לגרום לנזקים הפוגעים בפוריות.
· חשיפה לרעלים וקרינה - חשיפה לכימיקלים כגון חומרי הדברה, זיהום אוויר, שימוש מופרז בטלפון סלולארי, מחשב וכד'. בנוסף נמצא כי נשים העובדות בצוותים רפואיים אשר באים במגע עם תרופות כימותרפיות עלולות גם כן לסבול מבעיות בפוריות.
· גורמים נפשיים - לחץ, מתח, דיכאון, חרדה, טראומות וכד'.
· התכווצות שרירים חלשה או לא תקינה ברחם.
· בעיות כתוצאה מניתוחים.
· רמת חומציות (PH) בנרתיק שאינה תקינה (נמוכה או גבוהה מדי) עלולה לפגוע בקליטת הזרע.
· ליקויים בריר צוואר הרחם - במצב תקין קיים בצוואר הרחם ריר אשר מגן על הרחם בפני כניסת מזהמים. בזמן הביוץ נהפך הריר לגמיש ושקוף על מנת לאפשר מעבר של תאי זרע אל החצוצרות. לעיתים הריר נהיה צמיגי מדי ולכן לא מתאפשרת העברת תאי הזרע כראוי.
· הפרעות במערכת החיסון - יצירת נוגדנים נגד תאי הזרע - לרוב על רקע פציעה, ניתוח או דלקות.
· בעיות מבניות - בעיות במבנה של איברי הרבייה. בעיות אלו יכולות להיות מולדות, להיווצר עקב מחלות שונות או כתוצאה מהליכים כירורגיים באיברי הרבייה (ניתוח קיסרי, גרידה וכד') ובאיברים הסמוכים למערכת הרבייה (תוספתן).
· כימותרפיה והקרנות - טיפולים מסוג זה עלולים לגרום לאי סדירות או אי הופעת וסת עקב ההשפעה המדכאת של התרופות על המערכת ההורמונלית.
· תת פעילוֹת בלוטת התריס - תפקוד לקוי של בלוטת התריס הכולל ירידה ברמות הורמוני התריס עלול לגרום לאי סדירות במחזור החודשי ולביוץ לא תקין.
· כריתה של הרחם או השחלות.
· תרופות מעודדות ביוץ - תרופות הגורמות לביוץ על ידי שחרור מוגבר של הורמוני בלוטת יותרת המוח (LH ו- FSH) הגורמים לגירוי של השחלות. טיפול זה ניתן בקרב נשים אשר מבייצות באופן לא סדיר או שלא מבייצות כלל. תרופות המשתייכות לקבוצה זו: Clomifene (Ikaclomin)
· תרופות להשראת ביוץ - תרופות מסוג זה מכילות הורמון מגרה זקיק (FSH). התרופה מסייעת בהבשלת הזקיק בשחלה. קיימת חשיבות רבה למינון על מנת למנוע גירוי יתר של השחלה המוביל להריונות מרובי עוברים והפלות תרופות המשתייכות לקבוצה זו: Follitropin alpha (Gonal F) ו- Choriogonadotropin alfa (Ovitrelle)
· מטמורפין (Metformin (Glucomin, Glucophage)) - תרופה המשמשת כקו ראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2 ויעילה גם במקרים של בעיות פריון על רקע שחלות פולציסטיות. מטמורפין מגבירה את רגישות הרקמות לאינסולין, מורידה את רמתו בדם ומסייעת בעידוד הבשלת זקיקים בשחלה.
· גונדוטרופינִים - תרופה המכילה את הורמוני בלוטת יותרת המוח LH ו-FSH הגורמים לגירוי של השחלות להבשלת זקיקים ובקיעתם מן השחלה אל החצוצרה. תרופות המשתייכות לקבוצה זו: Chorionic Gonadotrophin (Pregnyl) ו-
Human Menopausal Gonadotrophin (Menogon, Menopur)
· ברומופריקטין (Bromocriptine (Parilac, Parlodel)) - תרופה הניתנת לדיכוי הפרשת הורמון החלב (פרולקטין) מבלוטת יותרת המוח.
· אגוניסטים ל- GnRH (הורמון טרופי המופרש מבלוטת ההיפותלמוס וגורם לגירוי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) להפרשת הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה) – תרופות אלו משמשות בטיפולי הפרייה חוץ גופית. התרופות נועדו על מנת למנוע ביוץ עצמוני. בשלב הראשון גורמות התרופות לגירוי של ההיפותלמוס ולהפרשת הורמון GnRH המגרה את בלוטת יותרת המוח לייצור LH ו- FSH. בשלב השני (לאחר שבועיים) נפסקת הפרשת ההורמונים ומחזור הביוץ מופסק באופן זמני עד הפסקת פעילות התרופה. דוגמא לתרופות מסוג זה: Triptorelin (Decapeptyl, Diphereline)
· אנטגוניסטים ל- GnRH - תרופות מסוג זה חדשות יותר ומשמשות גם הן בטיפולי הפריה חוץ גופנית כאשר קיים צורך במניעת ביוץ של ביציות לא בשלות. תרופות אלו פועלות לדיכוי הורמון LH המופרש מבלוטת יותרת המוח וגורם לבקיעת הביצית מן הזקיק אל החצוצרה. דוגמא לתרופות מסוג זה: Cetrorelix (Cetrotide), Ganirelix (Orgalutran)
טיפולים באמצעות ניתוח
· לפרוסקופיה - ניתוח הנעשה באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך הבטן אל חלל הבטן ומאפשר הוצאת רקמות מצולקות וציסטות, הפרדת הידבקות רקמות, שיקום חצוצרות ועוד.
· היסטרוסקופיה - ניתוח הנעשה באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך הנרתיק אל תוך הרחם ומאפשר כריתת מיומות ופוליפים, פתיחת הדבקויות ותיקונים מבניים כגון פתיחת מחיצת רחם.
· טיפולי הפריה -
· הפריה חוץ גופית/הפריית מבחנה (IVF-intra vitro fertilization) - בתחילת התהליך ניתנות תרופות לגירוי ייצור ביציות. לאחר מכן באמצעות שימוש בהדמיית אולטרא סאונד מחדירים מחט אל תוך השחלות ושואבים כמה ביציות. את הביצית מפרים עם תאי זרע בתנאי מעבדה ולאחר מספר ימים מחדירים אותה אל תוך הרחם. על מנת לעבות הרחם ולסייע בהשתרשות העובר ניתנות תרופות המכילות פרוגסטרון במהלך השבועות הראשונים להריון.הפריה חוץ גופית מיועדת למקרים כגון: הריון בגיל מתקדם, חסימת חצוצרות, בעיה בהשתרשות העובר ברחם, איכות ביצית ירודה, בעיה בכמות תאי זרע, בעת צורך בתרומת ביצית או תאי זרע ובמקרים בהם הסיבה לבעיות הפריון אינה ידועה.
· הפריה תוך רחמית (IUI-intra uterine insemination)- בתחילת התהליך ניתנות תרופות מעודדות ביוץ על מנת לאפשר הבשלת זקיקים בשחלה. לאחר מתן התרופה נעשה מעקב באמצעות בדיקת הדמיה וגינאלית (אולטרא סאונד) העוקבת אחר התפתחות הזקיקים. כאשר מתקיים ביוץ מוחדרים תאי זרע באופן ישיר אל הרחם באמצעות צינורית העוברת דרך הנרתיק וצוואר הרחם. הפריות מסוג זה מתאימות במקרים של תפקוד שחלות תקין, ירידה בכמות תאי הזרע אצל הגבר ובמקרים בהם הסיבה לבעיות הפריון אינה ידועה.תרומת ביציות או תאי זרע - במקרים בהם לא מתקיים ביוץ או במקרים בהם קיימת בעיה בתאי הזרע קיים צורך בתרומה. תרומת ביצית מחייבת הפריה חוץ גופית תחת תנאי מעבדה. לעומת זאת, תאי זרע יכולים להיות מוחדרים גם בהפריה תוך רחמית.
טיפולים אחרים
· פונדקאות - שימוש ברחם של אישה אחרת על מנת להביא ילד. שימוש באם פונדקאית נעשה במקרים בהם לא ניתן להרות באופן טבעי בשל מגוון בעיות כגון: בעיות מבניות, כריתת רחם ושחלות, סיכון בריאותי ועוד.
· תמיכה פסיכולוגית - טיפולי הפוריות מלווים לעיתים בלחצים רבים ותחושות של תסכול וייאוש. לכן, תמיכה נפשית וטיפולים פסיכולוגיים מומלצים במרבית המקרים.
טיפול טבעי:
לפני ההמלצות, חשוב להפחית את גורמי הסיכון המובילים לחוסר איזון הורמונלי שהם עודף משקל, רמה גבוהה של סוכר ושומנים בדם – כל הדרכים להגיע ליעד
ולחמשת האלמנטים הבאים
1. הפחתת רמות לחץ שלו תפקיד משמעותי ודומיננטי ביכולת להיכנס להריון – כל השיטות לאיזון
2. תנועה יומיומית, בלי לפספס אף אחד מ 10 המרכיבים שלה – פירוט מסודר
3. שינה טובה, הכלי הכי חזק לאיזון הורמונלי– למה, כמה ואיך ?
4. ניקוי רעלים, להתחיל להכניס לשגרה היומית הרגלים לניקוי רעלים
5. תזונה -
א. להכניס לשגרה היומית הרגלים לתזונה נכונה
ב. הגברת צריכה של:
· מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך כגון: ירקות (רצוי לא מבושלים), דגנים מלאים (שיפון, קינואה,שעורה, אורז מלא), פירות (אגס, תפוח, אשכולית), קטניות (עדשים, שעועית, סויה, אזוקי, מאש). את הדגנים מומלץ לבשל כ- 10 דקות ולהשאירם בסיר סגור עד לספיחת המים.
· צריכת מוצרי סויה וזרעי פשתן המכילים פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים) המסייעים בשמירה על המאזן ההורמונלי.
· אומגה 3 המפחיתה ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת וכתוצאה מחזקות את פעילות מערכת החיסון
· סיבים תזונתיים ובעיקר סיבים מסיסים (ירקות, פירות, שיבולת, קטניות וכד')- מסייעים בהורדת רמות הסוכר והשומנים בדם ומאטים את תהליך הספיגה של המזון.
מזונות או תוספים המכילים ברזל, קומפלס B, אבץ
ג. הימנעות או הפחתת צריכה של:
· מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה - כגון סוכר לבן, קמח לבן, מאפים, עוגות, תפוח אדמה, פסטה ועוד.
· מזונות מן החי כגון בשר, חלב ומוצריו וביצים – מוצרי מזון אלו מכילים לרוב הורמונים מלאכותיים או רמות גבוהות של הורמונים מן החי אשר עלולים להחריף את חוסר האיזון ההורמונלי.
· מזונות המכילים שומן רווי- בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שומנים מסוג זה פוגעים בפעילות של האומגה 3
· מזונות מעובדים, מלאכותיים ותעשייתיים המכילים חומרים משמרים וחומרי טעם וריח. מוצרי מזון אלו מכילים כמות גבוהה של קלוריות, סוכר, שומנים רווים, שומני טראנס וכד'.
· נתרן אשר גורם לצבירת נוזלים.
המטרה העיקרית של הטיפול הוא איזון המערכת ההורמונלית. צמחי המרפא שנמצאו במחקרים כמובילים באיזון הורמונלי של נשים הם:
1. שיח אברהם (Vitex) – החבר הכי טוב של האשה, הצמח החשוב ביותר לטיפול בפיריון
2. בטטת בר
3. קוהוש שחור
4. שוש קירח
5. אנג'ליקה סינית
6. אספרגוס
שמנים אתריים:
שמנים אתריים לסייע באיזון הורמונלי, בשיכוך כאבים, בתמיכה בפעילות הכבד, וכן בהפחתת מתחים.
1. אגוז מוסקט (Myristica fragrans) אשר מסייע בשיכוך (מומלץ לבצע עיסוי בשמיניות משחלה לשחלה), בנוסף, מסייע במניעת ייצור מוגבר של תאים בגוף, וכן מסייע להמסת מעטפת הציסטה.
2. גרניום (Pelargonium graveolens)
3. מרווה רפואית (Salvia officianalis),
4. מרווה בהירה (Salvia sclaria),
5. זרעי גזר (Daucus Carota),
6. הליקריסום (Helichrysum italicum),
7. וורדים (Rosa damascene) ו
8. ברוש (Cupressus semperirens).
תוספי תזונה:
לאיזון הורמונלי: פמיקס, פמינול, הרמוניה שיח אברהם, אומגה 3 (אבן בניין להורמוני מין),
לסיוע באיזון משקל, סוכר ושומנים בדם: שוגון, רטבוליקס עלי זית, קינמון,
לסיוע באיזון מערכת העצבים (נוגד דיכאון וחרדות):
חשוב לזכור: במידה וקיים שימוש בתרופות הורמונליות, אין טעם לשלב גם צמחי מרפא הורמונליים.
בריאות ובשורות טובות,
נטורופת והרבליט קליני ND MA CIH